האזור מצטיין באדמות חול חמרה, הטובות לגידול גם בחורף, ובמזג-אוויר מתון,
המאפשר לגדל לאורך כול השנה.
מגדלים באזור מגוון גידולי ירקות, מאספרגוס עד תבלינים ירוקים, כשהגידולים
העיקריים הם: בטטות, גזר, תפוחי-אדמה ותות-שדה.
קרבת האזור לערים הגדולות יוצרת העדפה לשוק המקומי, אבל יחד עם זאת, קיים יצוא
של תות-שדה, תפוחי-אדמה ובטטות (רוב יצוא הבטטות הוא מדרום השרון).
יחידות הייצור של המשקים גדולות (100 דונמים תפוחי אדמה ו-10 דונמים תות-שדה
נחשבים יחידות קטנות). החקלאים הקטנים יוצאים מהענף או מגדלים עבור החקלאים
הגדולים, שדואגים למיון ולשיווק של התוצרת, בהסכמים מסוגים שונים.
גודל יחידות הייצור דורש מעבר לטכנולוגיות מתקדמות של ייצור ובקרה והכנסת
מיכון מתקדם, אך בנושא זה ישנו חסם כלכלי. האזור אינו נכלל בשנים האחרונות
במפת המענקים של מינהלת ההשקעות, ובמצב הכלכלי הנוכחי אין ביכולתם של חקלאים
ד חדש, בבתי אריזה, בקירור, במיכון או בהסבת המשק לגידול בבתירבים להשקיע בצי
צמיחה (חממות ובתי רשת).
קיצוץ מכסות המים גרם להתייעלות מסוימת, ללא פגיעה בכושר הייצור. ישנה אף
הגדלה של הירקנות באזור, בעיקר תפוחי-אדמה ואבטיחים, על חשבון הפרדסים שנעקרו.
יש ניסיון להתמודד עם המחסור במים באמצעות מעבר לשימוש במים מושבים. באזור יש
מספר מכוני טיהור - ברעננה, ברמת השרון ובכפר סבא, עם פוטנציאל גדול של מים
מושבים. המים המטוהרים של רמת השרון אושרו להשקיית ירקות, והם משמשים לגידול
תפוחי-אדמה, בטטות וגזר.
אזור גם התמחות של מגדלים בגידול מסוים, בטטות, תפוחי-אדמה, גזר אוקיימת
תות-שדה, או בקבוצת גידולים, תבלינים ירוקים וגידולי עלים. מגדלים אלו בונים
מערכי מיון וקירור ומגדלים לאיכות.
ניתן להניח, כי על אף שהאזור עובר תהליך עיור, מגדלי הירקות לא ייעלמו. לפי
המגמה המסתמנת כיום, הם אולי יתמעטו במספרם, אך השטחים יגדלו.
כאמור, היתרונות הגדולים של האזור הם הקרקעות, האקלים המתון והקרבה לשוק. רק
מגדלים שיגדלו בשיטות מודרניות, שיכניסו למשקם מיכון החוסך בכוח אדם, שימיינו
תוצרתם לאיכות ושישמרו על שרשרת קירור עד השוק, יוכלו לשרוד בשוק התחרותי של
שנות האלפיים.